באופן מספיק מבלבל, שתי משקאות הקפה הם קרים. אך צורת ההכנה, המשקה שמתקבל והטעמים שונים באפון בולט ומשמעותי.
נכון ששתי שיטות החליטה הם קרות, אך אנו לא מצפים שאספרסו, קפה פילטר או קפה טורקי יהיו דומים נכון? כאן נציג כמה הבדלים בין קפה בחליטה קרה לחליטת קפה קרה ואיטית.
קפה בחליטה קרה רגילה
פולי קפה הנטחנים באופן גס, מושרים בכמות מים בתוך כלי אטום ל12-24 שעות בטמפרטורת החדר או במקרר. המתכונים רבים וניתן כמובן להוסיף תבלינים או פירות לפולי הקפה. לאחר ההשריה הארוכה נוהגים לסנן את המשקה.
חליטה קרה היא שיטה קלה וזולה להפקת קפה קר מפולי קפה בכמות גדולה, כאשר הפרמטרים (עובי הטחינה וזמן החליטה) אינם חייבים להיות מדויקים, השיטה סלחנית ולכן נח יחסית להכין את המשקה בבית וחברות רבות מתמקדות בשיטת חליטה זו למוצריהם.
קפה בחליטה קרה ואיטית / קפה בסגנון קיוטו / קפה בטפטוף איטי
כל-כך הרבה שמות לטכניקת החליטה האיטית במי-קרח שמקורה ביפן והיא שונה מאוד מהשריית הקפה במים למספר שעות. שיטת חליטה זו דורשת כלים מיוחדים המוצבים אחד מעל השני במגדלי חליטה. בשיטה זו מי-קרח מטפטפים (בקצב מסוים) על קפה טחון (בכמות ועובי מסוימים) בין 8-16 שעות בהתאם למתכון שהורכב והותאם לפולי הקפה, המים סופגים מטעמי הקפה המיוחדים ונאגרים בכלי נוסף שמוצב בתחתית המגדל.
הסיבה הראשונה להעדפת הטעמים- היא הטעם המיוחד עצמו. בקפה שנחלט בשיטת טפטוף מי קרח איטית, החומציות נמוכה ב70% ממשקאות קפה חמים, כמעט אין מרירות והסיומת סירופית חלקה ומתוקה יותר. לרוב נהוג לשתות קפה בחליטה קרה בכוס מלאה קרח ולהוסיף מים קרים או חלב ותחליפיו. אניני הטעם שותים את חליטות בונקה קודם כל כשהוא נקי או על מעט קרח כדי להבין את טעמי המקור המורכבים ואת היתרונות של שיטת החליטה הזו.
הסיבה השנייה היא מרכיבים וחיוניות לגוף. המשקה עשיר בנוגדי חימצון, למעשה הוא מכיל יותר אנטי-אוקסידנט מאשר יין אדום, תה ירוק או קקאו באותה כמות. בנוסף, כלורוגניק (נוגד חימצון חיוני מאוד לגוף שנמצא כמעט רק בקפה) מסייע ע"פ מחקרים במניעת מחלות לב וכלי דם.
אם לא השתכנעתם, כדאי להביא בחשבון את הטיעון האנרגטי. בתהליך ההפקה של קפה מסוג קיוטו הנוזל נמצא בתנועה מתמדת מרגע הטפטוף ועד האגירה בכלי התחתון ולעומת שיטות אחרות אינו מונח להיחלט בכלי אטום וחשוך.
הקשר ההולנדי להפצת הקפה ברחבי העולם יש היסטוריה עשירה בה הולנד מילאה תפקיד משמעותי. בשנת 1616 שלחו ההולנדים קפה וצמחי קפה למאלבה בהודו, שם נוסדו חוות הקפה ההולנדיות הראשונות במזרח. בשנת 1699 נלקחו צמחי קפה לחופי אינדונזיה כדי להגדיל אף יותר את היקף הייצור של מטעי קפה. כך הגדילו ההולנדים
